חדשות ועדכונים

חדשות, הודעות ועדכונים שוטפים ממועצת המכינות והמכינות הקדם צבאיות.

דף עדכון 144 | 11.03.2017 | י"ג באדר ה'תשע"ז

העדכון השבועי של מועצת המכינות הקדם צבאיות.

שבת, 11 מרס 2017 22:22

הָאוֹמֵר:
"אֶחֱטֵא וְאָשׁוּב, אֶחֱטֵא וְאָשׁוּב",
אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה.
"אֶחֱטֵא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר",
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם,
יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.
(משנה, יומא ח, ט)לאן הולכים מכאן?

השבוע נפל דבר.
דבריו הקשים של חברינו הרב יגאל לוינשטיין, שביטאו חוסר כבוד וזלזול כלפי נשים לוחמות ו/או נשים דתיות המתגייסות לצה"ל - המשך לשפתו גסת הרוח כלפי להט"בים ורפורמים, כלפי הקצונה הבכירה בצה"ל, ובמשתמע גם כלפיי עמיתיו ראשי המכינות הכלליות וראשי מכינות תורניות שבהן מתחנכות נשים דתיות לשירות צבאי - גרמו השבוע למשבר עמוק אצלנו כאן בעולם המכינות הקדם צבאיות, עולם אותו בנינו בזהירות בכבוד, ובהתחשבות הדדית קפדנית שנים רבות. קשה לבנות אמון, קל להרוס אותו.

הרב יגאל,בפעם השלישית בתוך פרק זמן של שמונה חודשים, נוכח מצלמה ומיקרופון, ולמרות ידיעתו על הרגישות אצל רבים מחבריו וחברותיו ראשי המכינות בחר לצערי​נו להתנשא על חבריו ושותפיו עשרות שנים בדיבור יהיר, יודע כל, היוצא מתוך הנחה שהוא מחזיק בַּאמת המוחלטת, ושכל מי שאינו בדעתו ראוי לבוז וללגלוג. כל ראשי המכינות הכלליות ו-4 ראשי מכינות תורניות חתמו על עצומה - שאין בה שום התייחסות לתוכן הדברים שאמר הרב יגאל, אלא רק לדרך שבה נאמרו! - וקראו לו לחזור בו מדבריו. לצערי, מרבית ראשי המכינות התורניות נמנעו מלהצטרף אליה, והדבר קשה בעיני ביותר, אף יותר מדב​ריהרב יגאל. שכן, הוויכוח על הנושא הוא לגיטימי, ולכל אחד שמורה הזכות להחזיק בדעתו. השאלה המכריעה היא כיצד אנחנו מקיימים את השיח. ובזה, לצערי העמוק, נכשל הרב יגאל וכאבה עד מאוד שתיקת חלק משותפינו וחברינו הטובים ראשי המכינות התורניות. הדרך שסלל בעבר, הרב יגאל, יחד עם הרב אלי סדן, פתחה מסילה עצומה לכולנו. האם היתה הצדקה להשליך הכל מאחור, כדי לנהל דיון לגיטימי באופן לא לגיטימי? התשובה לטעמי ברורה.

אמנם, באותו הערב בו פורסמה העצומה התייצב, לראשונה בחייו, הרב יגאל בערוץ 2 והתנצל על סגנון דבריו והאופן בו נשא אותם. יומיים לאחר מכן פרסם הרב אלי סרטון בן 14 דקות שמשמעותו, להבנתי, הסתייגות מוחלטת מהסגנון המבזה של הרב יגאל, והדגיש את המשך המחלוקת העניינית בנושא שירות נשים. אך הכעס, העלבון והזעם, בקרב צוותי המכינות, החניכים, הבוגרים והמשפחות - עצום. רבים מראשי המכינות הביעו באזני את התחושה כי הפעם הגיעו מים עד נפש: שלוש פעמים בפרק זמן של שמונה חודשים חזר הרב יגאל והתבטא באופן מבזה. וכבר ציטטתי למעלה: "האומר אחטא ואשוב, אין מספיקים בידו לעשות תשובה". כלומר: כמה כנה ואמיתית התנצלות הרב יגאל א​ם שוב ושוב חוזר​ הרב הרב יגאל על ה​תנהלותו הפוגעת? שותפות דורשת הדדיות, ענווה, הכרה מכבדת בשותף. האם הרב יגאל מאמין בכך? האם הוא יכול לפעול עמנו כתף אל כתף באימון ובשותפות?

השבוע, בישיבת הועד המתוכננת מראש, נידרש לכל הסוגיה.

מה בגליון:

מאמרי תגובה של ראשי מכינות לדבריו של הרב לוינשטיין

מיכל נגן - ראש המכינה הקד"צ צהלי

אבל הר' יגאל לוינשטיין, חייבת להיות דרך אחרת,
הרי לא יתכן שנריץ בדיחות על חשבונן של אלפי נשים כממתיקי סוד לחניכים שלנו- במיקרופון ומצלמה פועלים - הרי כל העולם מאזין לדבריך .אתה נלחם מלחמה חשובה וצודקת נגד מגמת ערבוב נשים וגברים בלוחמה - אבל הופך את עצמך ליותר ויותר בלתי רלוונטי –-מוקצה מחמת קנאות.
אתה מנסה לעצור את הרוח - זו שבכנפיה מתגייסות אלפים מבנות המגזר שלנו מדי שנה - בלי לנסות כלל להבינה.
כשאתה מגן על שלמות הבית והמשפחה היהודית ומורה דרך לחיים של קדושה וטהרה - שיח על אהבה צריך להיעשות באהבה ושיח על זוגיות צריך להיעשות מתוך כבוד לזולת. ובדבריך אהבה לא שמעתי. גם לא כבוד.

וקהל שומעי לקחך, האם אינם מתמעטים והולכים?
יתכן שבאוזני בחור צעיר השפה הקיצונית נשמעת כדבר ה'. אך ככל שהגיל וניסיון החיים עולה  הסגנון הזה מרחיק ומרתיע. "וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא" וכאשר איננו דומה למלאך חלילה, נמצאת מרחיק אנשים במקום לקרבם לתורה.
שותפים אנו בהובלת מפעל המכינות הקדם צבאיות, נאבקים יחד על תקנות שישמרו את זכויותיהם של דתיים בצבא, ואנו מחנכים במכינות שלנו את הבנים והבנות של אותן המשפחות.

האם מעניין אותך לדעת כיצד חוויתי אני את דבריך?
יודע אתה שהתכנים לא חדשים הם באזני, אנחנו מרבים לדון בהם.
ויודע אתה כי אנו שותפים גם בהתנגדות לנשים בתפקידי לוחמה. אולם  רעדתי מצער ומבושה על דבריך שנאמרו לפני ארון הקודש. עליו רקומות המילים העדינות המספרות על אהבה וחסד. לא אותי העלבת הר' יגאל, הרגשתי שם שמיים מתחלל.
דמעות חמות בכיתי על תלמידיך, הצוחקים להלצות שנאמרות   על אחיותיהן, חברותיהן, לעיתים גם אימותיהן שבבית. איך נעשה כאן ההיפך מ'כיבוד אם', ההיפך מלתת להם מפתחות בכדי להבין את נשיהן לעתיד.
וכאבתי את העובדה שהבנים והבנות במגזר שלנו   הולכים ומתרחקים זה מזה בשפה הדתית והתרבותית שבה הם לומדים לדבר ולחשוב.

הצבא הוא לא שלך, הר' יגאל, כשם שהוא לא של החילוניים הליברלים או של הנשים. הצבא הזה הוא אנחנו כולנו והוא של כלל ישראל על כל גווניו.
ויש בתוך הציבור הישראלי המשרת בצבא   מחלוקות חריפות על אופיו ועל ערכיו – אבל אנחנו חייבים לפתור אותם ביחד. מתוך שיח משותף, מתוך הבנה שנעשה את זה ביחד.
ובדרכך הר' יגאל – לא נצליח. בצער ובכאב אני אומרת לך כי מי שמאזין לדבריך מעמיקה בו ההבנה שהרבנים הם לא פרטנרים.

לדעתי יש תקוה, אבל היא מצריכה הנמכה נמרצת של הלהבות והתכנסות לשיח הדדי משותף שיידרשו בו הרבה רצון טוב משני הצדדים. במטרה למצוא דרכים שיאפשרו שירות משותף מתוך שמירה על זכויותיהם כבודם וערכיהם של החיילים הדתיים (גם הנשים שבתוכן).
יתרה מזאת – חיילות דתיות הן התקווה שלנו. עכשיו, כאשר הן משתלבות בצבא, בתפקידים משמעותיים ובדרגות הולכות וגבוהות. נוכל להוביל שיח שיש בו תקווה להבנה הדדית. כשלא יכולים לבחור בדיכוטומיה של 'נשים' או 'דתיים' בצבא כאשר רואים למול העיניים חיילות דתיות - חייבים להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא. וזה הסיכוי שלנו.

קצתי בדברי תורה שאינם מייצגים את האמת ואת השלום.
קצתי בשיחות של גברים האומרים ל'בנות' מה הן צריכות לעשות ולחשוב. יאללה נערותי – אתן יודעות מה צריך לעשות:
צאו לשליחותכן בענווה, במפגש, בלב פתוח, בשיח מכבד, וביראת שמים גדולה - בשירותכן בצבא אתן מרבות שלום בעולם.

יוסי ברוך - ראש המכינה הקד"צ גליל עליון

לפני כ – 30 שנה, ייסדו הרבנים אלי סדן ויגאל לונשטיין, את רעיון המכינה הקדם צבאיות ביישוב עלי שבשומרון, שבמהרה הפכה להוות מודל ודוגמא למסגרות מכינה תורניות רבות נוספות. המטרה העיקרית שניצבה בבסיס הקמתן של המכינות הדתיות, היה לחזק ולשמר את ההוויה התורנית בקרב בנים צעירים, בוגרי י"ב ממערכת החינות התורנית, לקראת ובמהלך השירות הצבאי שלהם, כמו גם לאחר מכן.  באם בוחנים תוצאותיו ומשמעויותיו של מפעל הזה מראשיתו ועד היום, אזי אין כל ספק שמדובר בהצלחה כבירה. לפני הקמת המכינות הללו, הציבור התורני התחבר ליחידות צה"ל השונות באופן מאוד סלקטיבי, בעוד שתמונת מצב עכשווית, משקפת נוכחות מאוד משמעותית ואיכותית של בוגרי המכינות הללו בכל היחידות ודרגי הפיקוד השונים.

כ – 10 שנים לאחר מכן, בשנת 1997, בעידודם של רבני המכינות התורניות, נוסד מפעל "המכינות הכלליות", במטרה לאפשר לצעירים שאינם דתיים (חילונים, מסורתים ואחרים), בנים ובנות כאחד, להשתלב גם כן במסגרות חינוכיות, מלמדות ומעצימות, כהמשך ישיר לסיום לימודי התיכון שלהם. מסגרות שתסייענה להם גם כן "להתחזק", לא במובן הדתי תורני, אלא במכלול רחב של מובנים ורבדים כגון - גיבוש זהות אישית מוגדרת, התחברות למעגלי ההשתייכות היהודית והציונית, רכישת מיומנויות תפקודיות ומנהיגותיות, הטמעת חשיבות הדאגה לזולת ולסביבה ממקום של בחירה והתנדבות, הכנתם לשירות משמעותי בצה"ל, היכרותם את החברה הישראלית על שלל מגזריה ועוד.
מפעל המכינות הכלליות עשה ב - 200 שנות קיומו, כברת דרך מרשימה ודרמטית, הוא נמצא במגמת התרחבות מתמדת, כשבכל שנה קמות מכינות חדשות, רמת הביקוש של צעירים המבקשים להצטרף אליהן עולה בהרבה יכולתן לקלוט. המכינות הכלליות, זוכות להערכה רבה בקרב הצעירים ומשפחותיהם, בזכות איכות ועוצמות התהליכים החינוכיים בהן. אין ספק שמפעל המכינות הקד"צ הכלליות הביאו בחובן בשורה חשובה לעולם, משום שאחרת, הרעיון שלהן "לא היה תופס" ובממדים שכאלו, בקרב ציבור שאיננו מורגל בשילוב צעיריו, במסגרות חינוכיות לאחר סיום כיתת י"ב, כפי שזה נהוג מזה שנים בציבור הדתי.

אלא שמדידת ההצלחה בזירת המכינות הכלליות, שונה בתכלית מאופן מדידת ההצלחה במכינות התורניות, המכוונות למטרות וליעדים קיומיים וסקטוריאליים (חיזוק הבן הדתי להתמודדות המורכבת עם שמירת הצביון הדתי בצבא), בעוד המכינות הכלליות ברובן, ע"פ בחירה והגדרה, שמו לנגד עיניהן את טיפוח האדם כייצור אינדיבידואלי ערכי מחד, ואת תיקון החברה הישראלית על כלל מגזריה מאידך. רוב המכינות הכלליות "חרטו על דגלן" את אהבת עם ישראל כולו כערך מכונן, חלק משמעותי מנפח הלימוד והעשייה החינוכית שלהן, מוקדש להכלת הזולת והשונה, תוך כבוד לבחירתו את זהותו המובדלת והמובחנת. הנחת היסוד המאפיינת את רוב המכינות הללו היא, שהחברה הישראלית, עם ישראל והעולם כולו, יהיו טובים, ראויים, נכונים, צודקים ומשגשגים יותר, ככל שירבו בהם צבעים וגוונים, להבדיל מעולם חד ממדי, עם ישות סמכותית בלעדית אחת, המכתיבה לכל היקום את האמת שאין בלתה. כמובן שגם במכינות הקד"צ הכלליות, השירות בצה"ל, הפיקוד והקצונה, הם ערכים נעלים, אלא שהם חלק מפסיפס הרבה יותר רחב, המכוון אל האדם כאזרח, במכלול ההקשרים שלו, כמו גם להצלחתו לתרום לחברה ולעם ישראל.

כשמביטים, קוראים ומקשיבים למה שקורה בחברה שלנו בעת האחרונה, מסתמנת תמונה עגומה ומדאיגה של זילות השיח הציבורי, בניצוחם של הללו האמורים להוביל, להנהיג ולחנך. רבנים "יראי שמיים", פוליטיקאים חפים מכל מהות ערכית ואחריות חברתית ואחרים, המתבטאים בצורה מפלגת, מכפישה ומשסעת, תוך שימוש חופשי במניפולציות זולות, פתייניות ובלתי כשירות בעליל, לצורך קידום ענייניהם הם, או ושל שולחיהם. כולי התפעמות מההצטיינות היתרה שלנו כ"עם ישראל", לדבר בגלגול עיניים בשבח הסולידריות ו"אהבת החינם" מחד, ומאידך, מבלי להסס ולהתבלבל, למרק ולהשחיז ביתר שאת אידיאולוגיות כיתתיות, היוצרות תוצאה הפוכה לחלוטין, המאיימת על שלמותו ועתידו של עם ישראל, סוג של תחביב אובדני נוירוטי שכזה.

אחדותו ושלמותו של עם ישראל, הם הם הצרכים לעמוד לנגד עיניהם של ראשי ומובילי המכינות הקד"צ כולם, כמי שמתיימר להיות חלוץ ההולך לפני המחנה, כי אם לא כן, כל אותן הצלחות שהפלגתי בשבחן, תהיינה נטולות כל ערך ומשמעות במבחן ההיסטוריה שלנו.

יובל כאהן - ראש המכינה הקד"צ בני-ציון בת"א

י"א באדר תשעז

בוקר טוב למכינות הקדם צבאיות בתל אביב!
יא באדר הוא יום הציון הראשון החשוב בתולדות הציונות. הנכונות של טרומפלדור וחבריו להלחם על גבולות הארץ וההתיישבות היו ועודן אות ומופת לכולנו. טרומפלדור היה הראשון שעשה את המפנה המחשבתי משמירה על הרכוש והנפש – הערכים שהוביל ארגון בר גיורא וארגון השומר וגם ההגנה שניצני הקמתה הנצו ממש באותה שנה – אל הנכונות להלחם גם על חשבון הנפש- על טריטוריה. אמר או לא אמר 'טוב למות בעד ארצנו' מה שחשוב יותר, ומעיד באופן ברור על תפיסתו הוא המכתב שכתב למטה ההגנה באיילת השחר ימים ספורים לפני שנהרג. מטה ההגנה שפעל עוד מתוך התפיסה הגלותית של שמירה על הרכוש והנפש קרא לטרומפלדור וחבריו לפנות את גוש ההתיישבות באצבע הגליל שכן הסיכון בשהות בהן היה רב אל מול המרד הערבי שפרץ באזור.

אך טרומפלדור כותב להם מכתב בו הוא מודיע על החלטת המגינים להשאר בגוש הישובים המכותר מכל עבר וקובע: " דור חדש, דור יהודים בני ארץ ישראל, בני חורין, עומדים על הגבול, מוכנים להקריב את נפשם על שמירת הגבול הזה... " דבריו אלו הפכו את יום יא באדר ליום הזכרון הרשמי לנופלי המערכה על הקמת המדינה עד להכרזת יום הזכרון לחיילי צה"ל עם נפילת גוש עציון והקמת מדינת ישראל. אך האם ציונות היא רק הגנה על הבטחון והגבולות?  התכנסנו כאן, המכינות הציוניות הפועלות בעיר העברית הראשונה והגדולה בישראל כדי לברר שאלה זו.  אתם עומדים בפני גיוס לצה"ל, בנים ובנות. על מה מגן צבא ההגנה לישראל? האם אנו נלחמים רק על גבולות הארץ – המקלט הפיזי ליהודים? אנחנו נלחמים לא פחות גם על אופיה של החברה במדינה הזאת שהקים העם היהודי אחרי 2000 שנות גלות. המדינה הדמוקרטית והליברלית היחידה במזרח התיכון.
חירות, שוויון, פלורליזם, תרבות מתקדמת פיתוח אנושי וקידמה מדעית – אלו ערכי החיים במדינה שאנו נלחמים על קיומה אל מול כוחות אופל המאיימים על קיומם מבחוץ.

אך בתחומים אלו מתברר שהזירה אינה רק הזירה הצבאית אל מול האוייבים שמבחוץ.  לא פחות חשוב המאבק לשימורה פיתוחה וקידומה של הדמוקרטיה הליברלית כאן בפנים אל מול כוחות האופל שבתוכנו.  וזהו בדיוק עומק מה שעומד בין תל אביב לתל חי. שמירה על הגבולות החיצוניים מפני האוייבים שבחוץ באמצעים צבאיים חשובה אבל לא מספיקה.  עלינו להגן, על עמודי היסוד הערכיים עליהם מושתתת המדינה הזאת מפני כוחות האופל שמבפנים. ולא רק להגן עליהם כי אם לפעול ללא לאות על מנת לפתחם ולשכללם. נפגוש כאן היום אנשים שעושים זאת כמשימה מרכזית בחייהם!

מי שחושב שאפשר להיות ציוני ולכנות חיילי צה"ל סוטים. ולבזות נשים המשרתות בחירוף נפש בצה"ל כלוחמות או כחיילות. לא מבין מה היא ציונות. דתי הוא אולי כן אבל ציוני דתי לא. בין שמונת נופלי תל חי הגיבורים היו גם שרה צ'זיק ודבורה דרכלר לוחמות גיבורות שנלחמו עם טרומפלדור על גבולות הארץ כמו אלפי נשים חיילות ולוחמות בתולדות שיבתנו לארצנו.  הציונות אינה רק שמירה על גבולות הארץ אלא גם על ערכי החברה. כאן נכנסת תל אביב כקוטב השני והמשלים לתל חי.  שתי נקודות ההתיישבות האלו נקראות בעצם אותו דבר. משהו חי וחדש ופורח שנבנה על גבי הריסותיו של הישן כדי להפריחו ולהחיותו מחדש. תל אביב ותל חי.

שני התלים החדשים האלו מסמלים את שני המרכיבים של הציונות. מצד אחד מסירות נפש במלחמה על גבולות הארץ ומצד שני פיתוח חברה מעולה חברה שערכיה שוויון, חופש, חירות, זכויות, סובלנות, תרבות, יצירה חופש ביטוי וריבוי דעות. חברה ששואפת לפיתוח אנושי ולא לצרות אופקים, צמצום ואפילה.  תל אביב אינה רק עיר של מסיבות, בילויים נדל"ן וכסף. מי שהולך בבית העלמין הצבאי בקריית שאול מבין שבניה ובנותיה של תל אביב הובילו גם במלחמה על גבולות הארץ.  ך לאורך כל שנותיה של הציונות וביתר שאת בעשורים האחרונים תל אביב ותושביה מובילים בחברה בישראל את הערכים החשובים ביותר לחברה דמוקרטית מפותחת ובריאה – אקטיביזם חברתי ופוליטי, פלורליזם עמוק כדרך חיים, ותרבות שבחלקה הגדול מהווה אוונגרד – משמר קדמי חיל חלוץ חברתי המאתגר את החברה בערכים ואזורי הנוחות שלה.

בכנס הזה אנחנו רוצים להעלות על נס את הערכים החשובים האלו ולהוביל אג'נדה ואמירה חדשה ישנה במדינת ישראל. לתל אביב יש מה להגיד. תל אביב מובילה חזון ציוני לא פחות מתל חי.
דווקא היום אחרי ששמענו קולות עכורים חשוכים שעלו מכנס אחר של מכינות שהתקיים לא מזמן, חשוב לנו עוד יותר להדגיש את הערכים האלו. אלו ערכי הליבה החשובים ביותר לקיומה של מדינת ישראל.

תאריכון

מכתב התגובה של ראשי המכינות לדבריו של הרב לוינשטיין

המכתב כפי שפורסם בדף הפייסבוק של המועצה:

לצפיה במכתב באתר המועצה לחץ >>

יום האישה

לרגל יום האישה שחל ב-8.3, יצאנו בקול קורא אל נשות החינוך במכינות ובקשנו מהן לכתוב לנו מה הוא המסר אותו הן רוצות להעביר לחניכות שלהן. קיבלנו תגובות מגוונות ומעוררות השראה, ועל רקע אירועי היום המסרים הללו נשמעו חזק והאירו את הדף במילים מחזקות ומרגשות.

מיזם בראש צעיר

ראשי המכינות הקדם צבאיות שלום רב!

פנייתנו זו אליכם, היא בשם קבוצת מכינות השותפות למיזם חינוכי, רב שנתי משותף, הכולל מפגש לימודי סדנאי בתדירות חודשית והתגייסות למשימה נבחרת ומשותפת בחברה הישראלית. הפורום שלנו כולל את חניכים מהמסגרות הבאות: מכינת ימין אורד בחצור, המכינה הישראלית במגדל העמק, מכינת מיצר ושלושת קבוצות מכינת גליל עליון בברעם, כפר הנשיא ומעין ברוך.

המפגש האחרון שלנו עסק בסוגיית "הגזענות" בחברה הישראלית, ובעקבותיו בחרנו לנצל את הפורום שלנו, להתגייסות ופעולה שתביא להעמקת התודעה הציבורית ביחס לבעייתיות הקשורה בנושא. לאחר דיון על דרכי פעולה אפשריות, החלטנו לסמן שבוע מוגדר בלוח השנה שיוקדש לנושא, שבמהלכו תירתמנה כמה שיותר מכינות, לפעולה חינוכית בבתי ספר הממוקמים באזוריהן. במקביל לפנייתנו זו אליכם, אנו בקשר עם משרד החינוך שמראה נכונות ורצון להשתתף במיזם, והכל נעשה בתיאום איתו.

ממש כעת יש לנו צוות חניכי מכינות שלקח על עצמו לבנות מערכי הסבר ולמידה בנושא "הגזענות", השלכותיה וביטוייה בחברה שלנו, במטרה לקיים את המפגש עם התלמידים ברמה מכובדת. כפי שהוסבר קודם, בשבוע שנקבע לצורך הפעולה הזו בין ה-30 באפריל ל-4 במאי, יתפזרו חניכי המכינות הקדם צבאיות בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ, לטובת קיום פעילות ערכית העוסקת בגזענות לתלמידי התיכון. ברצוננו להדגיש שהיוזמה הזו, מקורה ברצון שלנו לפעול ולהשפיע בחברה הישראלי באופן כללי, ליצור אקלים תודעתי נכון לסכנה הקיימת בביטויי הגזענות על צורותיה בחברה שלנו, בשאיפה למגר את החומות החוצצות בין מגזרים בחברה הישראלית.

לשאלות ומידע נוסף ניתן לפנות אלינו:

שחר בר-לב: 054-5601998
מיכאל כוכבי: 052-9531250
יוסי ברוך: 053-7207971

בברכה – צוות חניכי המכינות הצפוניות.

תמיכה מעיריית ירושלים 2017

עיריית ירושלים יצאה בימים אלו  בקול קורא למתן תמיכות לתאגידים אשר מלאו להם שנתיים, הפועלים בעיר ירושלים, ללא כוונת רווח, בתחומים שונים (כגון: חינוך, תרבות ואמנות, חברה, ספורט, קליטת עליה, רווחה, תעסוקה, בריאות הציבור, מבני-דת ועוד).

הגשת הבקשה תהיה בהתאם לנוהל משרד הפנים תמיכות במוסדות ציבור ע"י הרשויות המקומיות ובהתאם לנוהלי העירייה לתמיכות.

בקשה לתמיכה והאישורים הנדרשים תוגש לא יאוחר מיום חמישי, ג' בניסן תשע"ז (30.03.2017), עד השעה 12:00.

בקשות אשר תוגשנה לאחר המועד כאמור, לא תובאנה לדיון בוועדת התמיכות.

ניתן להגיש בקשות באמצעות טופס מקוון החל מיום חמישי, ד' באדר תשע"ז (02.03.2017), למעט בקשות במסגרת אגף תרבות אשר תוגשנה בצורה ישירה לנציגי האגף.

להורדה לחץ >>

הזמנה לכנס צעירים בירושלים 2017

שותפים יקרים, 

אני שמחה להזמינכם לכנס צעירים 2017 שמובילה רשות הצעירים העירונית שיתקיים ב21.3 בצעירים במרכז.

בשמונה השנים האחרונות ירושלים עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הנוגע להתמודדות עם משיכה וחיבור של צעירים לעיר ו הכנס יעסוק במדיניות הצעירים החדשה ויציג את האתגרים בעיר בנושא הצעירים ואת דרכי ההתמודדות איתם ברמה העירונית.

הכנס בנוי מ-3 חלקים כאשר בחלק הראשון יתקיימו סיורים שיציגו את האתגרים השונים, לאחר מכן שולחנות דיון אשר בהן יוצגו הפתרונות המוצעים ונחלוק את תוצרי תהליכי שיתוף הציבור וסקר הצעירים הגדול שערכנו בחודשים האחרונים והחלק השלישי ( והכיפי ביותר) יהיה הסיכום עם קוקטייל חגיגי והופעה בערב.

כשותפים מרכזיים חשוב לנו שתשתתפו בכנס וכן שתפיצו את המייל- להרשמה ואישור הגעה לחצו כאן

אחד מהנושאים בהם  יעסוק הכנס הוא פיתוח קריירה לצעירים בירושלים ואשמח מאד שתשתתפו בסיור ובדיון בנושא 

אשמח לראותכם

שרה 

להורדה לחץ >>

כנס מסע ישראלי

חברים יקרים !

התרגשות לקראת הכנס השנתי ,

התרגשות לקראת השקת הספר "מסע ישראלי" מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל " מאת פרופ' גד יאיר ראש המכון לחקר הטיפוח בחינוך

מוזמנים בשמחה!! להרשמה ליחצו על הלינק המצורף . http://tinyurl.com/zqj3jjf

אור-לי

image002

דיון מיוחד בכנסת בנושא "קדושת החיים וטוהר הנשק בצה"ל לאור משפט אלאור אזריה"

הזמנה טוהר הנשק

ההשתתפות מותנית ברישום מראש, להרשמה לחצו כאן  

להורדה לחץ >>

הצעת עבודה בחוגי סיירות של קק"ל

להורדה לחץ >>

הזמנה לערב חשיפה לתכנית משעולים - יום חמישי 23/3

ביום חמישי ה- 23.3 בין השעות 17:30-19:00 יתקיים ערב חשיפה לתכנית משעו"לים למתעניינים ומתעניינות בהגשת מועמדות למחזור השני של התכנית.

זו הזדמנות מצוינת לראות את המכללה, לפגוש את סגל התכנית לשמוע על התכנית ולשאול את כל השאלות.

להחלטיים ולאלה שכבר יודעות שמשעו"לים - בערב החשיפה ניתן יהיה להרשם בדמי רישום מוזלים (לטובת הרישום, יש להביא את כל המסמכים הדרושים, על פי הכתוב באתר המכללה). 
לפרטים נוספים אפשר ליצור איתי קשר:נועם וידן: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.  |  053-3013292

1200x1200 משעולים

 שבוע טוב, דני

שותפים ותורמים של מועצת המכינות